הפרעת הספקטרום האוטיסטי ASD - Autistic Spectrum Disorder הינה הפרעה נוירו התפתחותית המאופיינת בקשיי אינטראקציה חברתית והדדית, דפוסי התנהגות מוגבלים וחזרתיים, פעילויות ותחומי עניין מצומצמים (DSM-5 American Psychiatric Association, 2013).
קיימות 3 דרגות חומרה בסולם האוטיזם הנקבעות בהתאם לצורך בתמיכה לשם תפקוד והסתגלות. ברמות גבוהות של אוטיזם התקשורת כמעט ואינה אפשרית ויהיה צורך סיוע מתמיד, ואילו ברמות נמוכות של אוטיזם מתאפשרת תקשורת במידה מסוימת ומסוגלות לחיות חיים עצמאיים (Jensen, 2013). 

אבחנת ASD נקבעת על פי חמישה קריטריונים לפי DSM- 5 :
א. חסך קבוע ומתמיד בתקשורת חברתית ובאינטראקציה בין-אישית הכוללים: חסך בהדדיות רגשית-חברתית (למשל: קושי או חסך בניהול שיחה, הפחתה בשיתוף רגשי, אי יכולת ליזום או להגיב ליוזמות חברתיות), קושי בתחום תקשורת לא מילולית לצורך קיום אינטראקציה חברתית. חסך בהבנה, פיתוח ושימור של קשרים רגשיים בהתאם לרמה ההתפתחותית (לדוגמא: חוסר יכולת לייצר חברויות וחוסר עניין בבני קבוצת הגיל).
ב. שטחי עניין, פעילויות, והתנהגויות מצומצמים וחזרתיים הבאים לידי ביטוי בלפחות 2 מתוך 4 התיאורים: הופעת תנועות מוטוריות סטריאוטיפיות וחזרתיות (נפנופי ידיים), שימוש חזרתי וסטראוטיפי בחפצים, שימוש ברוטינות של דיבור (אקולליה, שינון ,ציטוטים). קיבעון התנהגותי והצמדות לרוטינות, להפקות מילוליות מסוימות והתנגדות לשינויים. תחומי עניין מצומצמים במיוחד וחריגים מבחינת עוצמה ומיקוד. תגובת יתר או חוסר תגובה לגירויים סנסוריים.            
ג. הסימנים חייבים להיות קיימים מוקדם בילדות (לא כולם גלויים מיד באבחנה).
ד. הלקות הקלינית נגרמת בעקבות כל הסימנים באופן בוהק בתחום החברתי, התעסוקתי והתפקודי.
ה. ההפרעה אינה מוסברת על ידי לקות אינטלקטואלית או איחור התפתחותי גלובלי. הקשיים החברתיים חמורים יותר מהצפוי על פי הרמה ההתפתחותית הגלובלית של הנבדק.  (APA DSM-5, 2013).