​

עיצוב אוניברסלי ללמידה – UDL

עיצוב אוניברסאלי ללמידה (UDL), היא גישה המאפשרת לכל לומד לבוא לידי ביטוי בכיתה הטרוגנית. מודל ה-  UDL בחינוך פותח בשנת 2005 על ידי המרכז לטכנולוגיה ייחודית יישומית (CAST- Centre for Applied Special Technology ) כמסגרת של עקרונות מנחים לתכנון שיעור, במטרה לסייע למורים לספק מענה למגוון הרחב של התלמידים בכיתותיהם (CAST, (2014. בבסיס הגישה התלמיד הינו לקוח וככך, יש להתאים ולעצב עבורו את סביבת הלמידה הייחודית לו. המורה, כמו כל נותן שירות אחר, יתאים ויספק דרכי הוראה ולמידה נגישות ומותאמות לכלל אוכלוסיית הלומדים, לרבות תלמידים עם מוגבלות (CAST, 2014 ). המורה יספק לכל תלמיד מגוון של עזרי הוראה להקניה ולביטוי אישי, באמצעות מגוון אמצעים טכנולוגים, במטרה לאפשר לכל תלמיד לבחור את דרך הלמידה הנכונה לו ולאפשר לו להיות מעורב בשיעור, זאת ללא פגיעה במטרות ההוראה או ברמת הלמידה (שרייבר, 2018 ). כלומר, ההתאמה לצרכים השונים של התלמיד נעשית באמצעות מתן אלטרנטיבות גמישות ומגוונות, ולא בניסיון למצוא פתרון אחיד לכולם (Hall, Cohen, Vue & Ganley, 2015 ; Messinger-Willman & Marino, 2010), וכך הגישה מעניקה לכולם הזדמנויות שוות ללמידה.

גישת ה- UDL מבוססת על שלושה עקרונות מנחים: מה, איך ולמה:

עקרון 1: דרכי ייצוג רבות ומגוונות (מה)- המורה או המנחה מציג את החומר הלימודי באמצעות מגוון כלים ואמצעים מילוליים, שמיעתיים וחזותיים, שימוש באמצעי המחשה שונים, בשפות שונות, ובאפליקציות שונות.

עקרון 2: דרכי ביטוי מגוונות (איך)-  לספק לתלמיד אמצעים שונים לניווט בחומר הלימוד, ולהנגיש לו מגוון דרכים להבעה וביטוי הידע.

עקרון 3: דרכים מגוונות ליצירת מחויבות של התלמיד לתהליך הלמידה (למה)- לספק מגוון אפשרויות לגיוס התלמיד והעלאת מעורבותו בלמידה באמצעות חומרי למידה רלוונטיים, לאפשר לתלמיד חופש בחירה ואוטונומיה בלמידה ולהתאים את משאבי הלימוד והמטלות כך שתהליך הלימוד יהיה אופטימלי עבור כל תלמיד (Cast, 2014).

 

הפרעות בקשב ובלמידה בגיל ההתבגרות

ילדים ובני נוער עם הפרעות בקשב ובלמידה מאופיינים בדחיינות, אימפולסיביות, כעסים, חוסר התמדה ועוד. הם אינם מסיימים משימות ומטלות. בנוסף, רובם אינם בעלי תחושת מסוגלות, אינם מסוגלים להשקיע במשימה או בתחביב לאורך זמן וכן בעלי סף תסכול נמוך (שיינין ובן עוזי, 2011). כמו כן הם מאופיינים עם קושי בהתארגנות ושמירה על הסדר, כגון התארגנות עם ציוד לשיעור, ארגון זמן ועוד. יש להם קשיים רבים בקריאה וכתיבה ובתחום החזותי והמוטורי. בנוסף, קוראים וכותבים באיטיות עם שגיאות רבות, הם נמנעים מקריאה בקול, יש להם קשיים בהבנת הנקרא והבעה בכתב. כתב ידם אינו קריא והם מסתייגים מכתיבה. כמו כן, לתלמידים אלו קושי רב ברכישת קריאה וכתיבה בשפה זרה (APA, 2013;ארגון ניצן, ח"ת). כמו כן תלמידים עם הפרעת קשב מוסחים על ידי גירויים חיצוניים, אינם מרוכזים במשימה או במשחק ועושים טעויות מחוסר תשומת לב. הם מתקשים להיות בשקט וקמים לעיתים קרובות ממקומם כאשר מצופה מהם לשבת בשקט וזאת בעקבות קושי להאזין להרצאות או שיחות ארוכות. הם מתקשים לחכות לתורם ומתפרצים לדברי אחרים ((APA, 2013.

 

טכנולוגיות סיוע

שימוש בטכנולוגיות סיוע יכול לקדם משמעותית את התלמידים עם ההפרעה בקשב ובלמידה. על פי הגדרת החוק הפדרלי בארצות הברית משנת 1998, טכנולוגיית הסיוע מוגדרת כ"כל פריט, חלקי ציוד או מערכת מוצרים, בין אם נרכש באופן מסחרי מהמדף, או מותאם אישית המשמש להגדלת יכולות פונקציונליות של אנשים עם מוגבלות, לשמור עליהן או לשפרן." כמו כן, ארגון הבריאות העולמי מגדיר את טכנולוגיות הסיוע כ"כל מוצר, מכשיר, ציוד או טכנולוגיה המותאמים או מתוכננים במיוחד לשיפור התפקוד של נכה". שתי ההגדרות הללו מתמקדות באופן בלעדי בטכנולוגיה ומגבילות אותה לאובייקט מוחשי, שניתן לשימוש על ידי אדם עם מוגבלות כלשהי ((Cook & Polgar, 2014.

טכנולוגיות מסייעות מאפשרות לעקוף את המחסומים שיש לאנשים עם צרכים מיוחדים בתהליכי הלמידה. כך, טכנולוגיות מגוונות מיועדות ללקויות שונות בלמידה ומשימות שונות בחיי היומיום. עבור ילדים עם לקויות בכיתה, הטכנולוגיות המסייעות הן כלים להרחבת היכולות הפיזיות, החברתיות, הקוגניטיביות והתקשורתיות. הטכנולוגיות הללו מספקות את הבסיס המשמעותי ללמידה אקדמית משותפת. לכן ניתן לראות בטכנולוגיות המסייעות כלים ואסטרטגיות שכדאי שישמשו את כלל הלומדים בכיתה באופן שווה ובכך לסייע בקידום הלמידה (טמיר, 2012).

 

יתרונות שימוש בטכנולוגיות סיוע עם גישת הUDL

שילוב הטכנולוגיה המסייעת יחד עם תיאוריית UDL מנגיש את הלמידה ליותר תלמידים עם קשיים וגם ללא קשיים  .(Messinger-Willman, et al., 2010)
העיצוב האוניברסלי והטכנולוגיה המסייעת מגיעים מכיוונים שונים לאותה מטרה: לצמצם את המחסומים הפיזיים והעמדתים שבין אנשים עם ובלי מוגבלויות. העיצוב האוניברסלי שואף לשלב אנשים עם מוגבלות בזרם המרכזי והטכנולוגיה המסייעת מנסה לענות על הצרכים הספציפיים של היחיד, על כישוריו, תוך התחשבות במשימה, במטרות הלמידה ויעדיה  (סטורי,מולר ומייס,2006 ; Messinger-Willman, et al., 2010).

מחקרים שונים שנערכו ביישום גישת UDL בשימוש טכנולוגיות סיוע מצאו כי ישנם יתרונות הן מבחינת שיפור הישגי הלומד והן מבחינת העלאת המוטיבציה ללמידה (Hartmann ,2015; Kennedy, Thomas, Meyer, Alves, & Lloyd, 2014; Hall, et al., 2015.)